החלטה בתיק ת"א 11864-08-10

הנתבעים 3 ו- 8, שהם רוכשי הזכויות מכונס הנכסים, ביקשו לסלק את התביעה נגדם על הסף, בטענה שהתביעה אינה מקימה עילה להרמת מסך כנגד הנתבע 3, שהיה כנטען ממנהלי החברה, ואינה מקימה כל עילה כנגד הנתבע 8, שלא היה כלל מנהל או בעל מניות. כמו כן נטען להתיישנות.

התובעים השיבו בטענה שלפי סעיף 48 לכתב התביעה נטען כנגד הרוכשים שלא קיימו את התחייבותם להוצאת טופס 4 עד יום 31.12.06, וזה אחד הגורמים לירידת ערך הדירות שהיא מרכיב נכבד מהנזק, וכן נתבעו צווי עשה. התובעים צירפו מסמכים רבים שלטענתם מוכיחים את העילות כנגד הנתבעים 3 ו- 8. נטען כי הנתבע 3 היה בעל שליטה בחברה והוגש נגדו כתב אישום, וכי יש תשתית עובדתית בכתב התביעה לחיוב אישי כנגדו. כנגד הנתבע 8 נטען שהוא ביחד עם נתבע 3 התחייבו להשלים את הפרוייקט  ולהוציא טופס 4, וכי ידעו שהם רוכשים זכויות שאינם שייכים לחברת צומת האלופים. באשר לטענת התיישנות, נטען שיש לברר את מועד גילוי העובדות על ידי התובעים, שכן מירוץ ההתיישנות מתחיל ממועד ידיעת התובעים את העובדות, והעובדות נודעו לתובעים לאחרונה. כמו כן, נטען שמדובר במעשה עוולה מתמשך.

אכן, בסעיף 48 נטען כנגד הרוכשים, שהם לא קיימו את חובתם להוצאת טופס 4, לפי הסכם הרכישה על ידם. כלומר, יש עילת תביעה כנגדם, ומאחר שמדובר בבקשה לסילוק על הסף, אין לדון כעת בשאלה האם הם נושאים באחריות לכך, והאם הפרה נטענת זו היא שגרמה לתובעים נזקים של למעלה מ- 3 מיליון ש"ח.

בניגוד לטענת התובעים, לא מצאתי בכתב התביעה תשתית להרמת מסך או לחיוב אישי של הנתבע 3 בחובות חברת צומת האלופים בע"מ. להסיר ספק, עצם העובדה שמי שרשום כמנהל חברה מורשע בבנייה של החברה ללא היתר, היא תוצאה של הוראות דין ואינה מכריעה בדבר חיוב אזרחי אישי של המורשע. אפשר, שבטיעונים שבידי התובעים בתגובתם, או בטיעונים אחרים, יש בסיס לחיוב אישי, אבל לא בכתב התביעה. החלטה באשר לסילוק על הסף ניתנת לפי האמור בכתב התביעה, בהנחה שיוכח, ולא לפי טענות אחרות, מאוחרות יותר.

אני דוחה את הטענה שהרוכשים רכשו זכויות שאינם שייכות לחברת צומת האלופים בע"מ. כעולה מההסכם ומהחלטות בית המשפט שניהל את הכינוס, רכשו הרוכשים רק את זכויות החברה. יש  מחלוקת מה הן זכויות החברה, אבל אין ספק שהרוכשים לא רכשו זכויות שאינן רכוש החברה.

בסעיפים 57-59 לכתב התביעה נטען שהנתבעים 3 ו- 8 ניהלו ללא היתר עבודות בניה ועסקים שונים שגרמו מטרד לתובעים. זו עילת תביעה (אמנם לא מפורטת) כנגד הנתבעים 3 ו- 8. על כן, אין מקום לסילוק התביעה נגדם בגין סעיפים אלה.

אשר לטענת התיישנות, לגבי סעיף 48 לכתב התביעה, החיוב נועד להתקיים עד שנת 2006, ולכן לא הסתיים מירוץ ההתיישנות. לגבי הסעיפים האחרים העומדים כלפי נתבעים אלה, נטען לאי גילוי העובדות. בניגוד לבקשה לסילוק על הסף, שאינה מסתמכת על טענות עובדתיות אלה על כתב התביעה בלבד, יש לתמוך בתצהיר את הטענות העובדתיות בתגובה, כגון הטענה שהעובדות לא התגלו אלא "לאחרונה". התובעים תמכו את תגובתם בתצהיר, אבל בתצהיר לא נאמר מתי התגלו העובדות, ומדוע לא ניתן היה לגלותן קודם לכן. לפיכך, אין התובעים יכולים להסתמך על טענה לאי גילוי העובדות המפסיקה את מירוץ ההתיישנות. עם זאת, ככל שהתביעה נסובה רק טענות כלפי הרוכשים לאחר רכישת הזכויות על ידם, הרי מאחר שהסכם המכר נחתם ביום 2.5.05, ממילא לא הסתיים מירוץ ההתיישנות.

על פי כל האמור לעיל, אני מקבל את הבקשה לסילוק התביעה נגד הנתבעים 3 ו- 8 על הסף, למעט תביעות לפי סעיפים 48, 57-59 לכתב התביעה, בגין מעשיהם ומחדליהם לאחר רכישת הזכויות. לגבי תביעה כלפי הנתבע 3, לחיובו האישי במעשי החברה (שלא נתבעה), הרי מאחר שבתגובה נטענו טענות שאפשר שיקימו עילת תביעה כזו כנגד הנתבע 3, ניתנת לתובעים האפשרות להגיש בתוך 21 יום מהיום כתב תביעה מתוקן בסעיפי החיוב כנגד הנתבע 3, המפרט תשתית עובדתית לחיוב הנתבע 3 בחובות החברה, בתנאי שקודם להגשת כתב התביעה המתוקן בענין זה, ישלמו התובעים לנתבע 3 הוצאות משפט בסך 17,400 ש"ח. אם לא יתוקן כתב התביעה כאמור, יסוב הדיון בתביעה כלפי הנתבעים 3 ו- 8 על האמור בסעיפים 48, 57-59 ועל סעיפי הנזק בלבד.

הוצאות הבקשה בסך 23,200 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום, לפי תוצאות התביעה כנגד הנתבעים 3 ו- 8.          

ניתנה היום, כ' אייר תשע"א, 24 מאי 2011, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: